פסק-דין בתיק עפ"ג 49436-07-11

המערער הורשע על פי הודאתו, שבאה במהלך שמיעת ראיות, בכתב אישום מתוקן, שעניינו שתי עבירות של אספקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקלים של 10.77 גרם ו- 27.11 גרם נטו, באחזקת 138.79 גרם קנבוס נטו שלא לשימוש עצמי, כאשר ברשות המערער נתפסו משקל דיגיטלי ו- 950 ש"ח.

המערער נידון לתקופת מאסר כוללת של 28 חודש המורכבת מ- 16 חודשי מאסר בגין העבירות נושא גזר-הדין ומהפעלה בחופף ובמצטבר של שנת מאסר על תנאי ו- 4 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו.

כמו כן נידון המערער לפסילת רישיון נהיגה למשך 20 חודש בפועל ו- 10 חודשים על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, לקנס בסכום 4,000 ש"ח ול- 15 חודשי מאסר על תנאי ו- 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וכלפי משך תקופת הפסילה וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בימ"ש קמא בכך שלא התחשב בעובדה שהסם לא נמכר בתמורה אלא סופק ללא תמורה, שמדובר בקנבוס שהוא סם קל יחסית המצדיק ענישה מקלה, שלא התחשב בגילו הצעיר של המערער ובמיוחד שלא התחשב בהודאתו של המערער, אשר באה אמנם במהלך שמיעת ראיות אך מדובר היה בהודאה בכתב אישום שתוקן בצורה משמעותית מעבירות של סחר בסם לאספקת סם.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא ראה בחומרה את התנהגותו של המערער שסיפק בשתי הזדמנויות קנבוס והחזיק בביתו כמות לא קטנה של קנבוס שלא לשימוש עצמי, כאשר ראיה למטרת האחזקה יש במציאת המשקל בצד הכסף המזומן.

לחובתו של המערער יש לזקוף גם את עברו הפלילי כפי שבא לביטוי בגיליון הרשעותיו הקודמות שהוצג בפנינו לפיו נידון המערער ביום 14.7.09 לשנתיים מאסר בפועל ולשנת פסילה מלנהוג בגין שישה מקרים של סחר בסמים ואת העבירות נושא גזר הדין עבר בהיותו אסיר ברישיון.

בית משפט קמא אמנם לא הקל בעונשו של המערער בשל היות הסם מסוג קנבוס ואין להלין על כך, שכן גם אם בתי המשפט מקלים בעונשיהם של מי שמחזיקים קנבוס לשימוש עצמי, אין זה צריך להיות המצב כאשר מדובר באספקת קנבוס, אשר נועד לפגיעה בבריאותו של משתמש בו.

אמנם בית משפט קמא לא ראה בגילו הצעיר של המערער נימוק להקלה בעונש, אך אין להלין עליו שלא עשה כן, לאור עברו הפלילי של המערער החל מהיותו נער, במהלך שירותו הצבאי ממנו נעדר והרשעתו הקודמת בגין מכירת סמים, החזקתם ותיווך בהם.

בסיפא גזר הדין כתב בית משפט קמא כי אינו רואה נסיבה לקולא בהודאתו של המערער, שכן זו הביאה לתיקון כתב האישום. איננו רואים עין בעין עם בית משפט קמא אמירה זו, שכן גם אם הודאתו של המערער באה במהלך שמיעת הראיות, ודווקא בשל העובדה שגרמה לתיקון משמעותי בכתב האישום, מן הראוי היה להתחשב בה מעבר להקלה בהכרעת הדין המרשיעה.

רק לאור הנימוק הנ"ל, אנו מקבלים את הערעור בחלקו, וקובעים כי המערער ירצה בגין העבירות נושא גזר הדין שנה מאסר בפועל, כאשר אליהם יצטרפו עונשי המאסר על תנאי, כפי שהופעלו ע"י בית משפט קמא בחופף ובמצטבר, דהיינו שנת מאסר על תנאי. 

סך הכול ירצה המערער שנתיים מאסר בפועל החל מיום מעצרו 9.8.10.

איננו רואים מקום להתערב במשך תקופת הפסילה שהוטלה על המערער, שכן המערער כבר נפסל בעבר מלנהוג לתקופה של שנה ועונש זה לא הרתיע אותו מלעבור את העבירות נושא גזר הדין, כאשר הוא אסיר ברישיון ולא הוכחה בפנינו פגיעה משמעותית בשיקומו של המערער, אם אכן ירצה להשתקם, לאחר ריצוי מאסרו.

יתר חלקי גזר הדין בתיק פלילי 24242-08-10 (בית משפט שלום בראשל"צ) יעמדו בתוקפם.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ו אלול תשע"א, 25/09/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.